יום שישי, 26 במרץ 2010

השנדלייר 2

אחרי שהכל נקי זה הזמן לטפל במתכת.
כעיקרון נברשות שכאלה עשויות מברזל או מפליז. כיצד יודעים? ממגנטים. המגנט נצמד לברזל הרבה יותר טוב מאשר לפליז.
שלי עשויה מברזל. חלוד.
אז דבר ראשון משפשפים בצמר פלדה כדי להסיר את כל החלודה הרופפת עד שמגיעים למשטח חלק נטול חלודה. לא להתעצל! חשוב מאוד להסיר את כל החלודה כיוון ששלב הבא היא צביעה. השתמשתי בצבע מיוחד למתכת בגוון זהב. גם גוון פליז ילך כאן טוב. לא להדרדר לאיזורים כהים יותר! זה פשוט לא נראה טוב אחרי הצביעה. פה לא ניתן להתחמק מהקיטש, למרות שזה מרתיע. הנברשת צריכה להראות ככזו שעכשיו יצאה מארמונות ורסאי. לא מהבסטיליה.
אישית השתמשתי בצבע של המרייט אבל זה לא קריטי. לדעתי, כל צבע מתכת הניתן לצביעה על חלודה יתאים. כאן גם מתברר למה עדיף היה לפרק את כל צלעות הנברשת. כך הרבה יותר נוח ללטש ולצבוע אותה.

לאחר שהצבע התייבש מרכיבים את הנברשת בחזרה. זה כמו לפרק - רק הפוך.

יום שבת, 20 במרץ 2010

השנדלייר 1


המטרה: שיפוץ ושחזור של נברשת ישנה.
האמצעים: כשרים וטרפים.

אז ככה,
זוהי נברשת שהיתה תלויה בבית סבתי בשלושים שנים האחרונות. מעט חלודה, קריסטלים שקרסו ממנה, חוטי חשמל מפוררים. והאבק. אוי, האבק. מסתבר שאם לא עושים אבק במשך עשורים הוא מתמצק לישות עצמאית. ידעתי שבפניי עבודה די ארוכה אבל לא ידעתי עד כמה.
ההחלטה היתה שאם כבר עושים את זה אז עושים את זה כמו שצריך.


שלב ראשון - לפרק הכל.
פשוט הכל.
כל חוט פליז בותר.
כל קריסטל הוסר.
כל אום הותר.
הנברשת פורקה לחלקיה הבסיסיים ביותר.

שלב הבא - לנקות הכל.
הכלים: סמרטוט, סבון כלים ומים חמים. לטבול לשפשף וליבש. כפול 400.

יום חמישי, 4 במרץ 2010

בואו של הפאנטום

אחרי שאשתי (רוקירו) הטילה וטו על השימוש שלי בבלוג שלה, החלטתי לפתוח אחד בעצמי. אז מה יש כאן? חכו ותגלו.
בינתיים, הנה קישור לבלוג של אשתי:
http://www.the-green-couch.blogspot.com/

טוב, חיכיתם מספיק!